הכ"ד וגז"ד למורשע בהסדר טיעון בהצתת רכב ראש המועצה וקשירת קשר לביצוע פשע

על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיעה אותו בעבירות של הצתה לפי סעיף 448 (א) רישא בצירוף סעיף 29 (א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 וקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א)(1) לחוק העונשין.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אייר תשע"ד, 22/05/2014 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן, מהן עולה כי בתקופה הרלוונטית כיהן ניסים גוזלן כראש המועצה ה מקומית באר יעקב, הנאשם ואדם בשם ניסים ברנס היה מועסק עלי די עמותת הספורט של המועצה. עקב קיצוצים בתקציב הודיעו לעובדי העמותה כי העמותה תחדל מלפעול. הנאשם התפטר מהעמותה ובהמשך פוטר ניסים מהעמותה. בעקבות הפיטורים, כעסו השניים וסברו שהמתלונן, ראש המועצה חייב להם כספים וזממו לפגוע בו. הם קשרו קשר להצית את רכבו של ראש המועצה וב-21.12.13 סמוך לשעה 23:00 ניגש הנאשם  לתחנת הדלק בבאר יעקב, מילא שני בקבוקים ריקים בדלק, נפגש יחד עם ניסים במרכז מסחרי ומשם קבעו השניים לצאת לביצוע התכנית. בהמשך הגיעו בסמוך לביתו של ראש המועצה, שם ממלא הנאשם בקבוק זכוכית ריק בדלק, מכניס לתוכו בד ונייר, באותה עת נמצא רכב שברולט של המתלונן בצמוד לכלי רכב אחרים, ובסמוך לבית המתלונן. מדובר בלב שכונת מגורים. ניסים בשלב הזה נעמד בפינת הרחוב במטרה לתצפת ולאבטח והנאשם התקרב ושופך הוא או אחר את הדלק על מכסה מנוע, אל תוך החלל שבין מכסה המנוע לשמשה הקדמית ומצית את הדלק. הרכב החל לבעור וניסים והנאשם ברחו. כתוצאה מהמעשים שלהם, נגרם נזק לרכב בדמות סימני חריכה באזור מכסה המנוע ובאזור חזית הרכב מצידו הימני.

לעניין התיקון בסעיף 12, מחומר הראיות עלה שהנאשם לבש בגד ייחודי, סווצ'ר משובץ והוא תועד עם הבגד הזה במצלמות תחנת הדלק ואזור ההצתה. יחד עם זאת, היו שני עדי ראיה שצפו באירוע בזמן אמת והם תיארו שהיו מעורבים באירוע שלושה אנשים, כשאחד מהם לבוש קפוצ'ון לבן היה המצית.

כשהוגש כתב האישום סברנו שהראיות יכולות להצביע על כך שהוא זה שהצית פיזית, יחד עם זאת לצורכי ההסדר, ייתכן שהיה בן אדם אחר שעשה את הפעולה של ההצתה. מבחינתנו וגם מבחינה משפטית עבירת ההצתה קיימת ובוצעה וזה לא מפחית את החומרה מהמעשים שלו.

הנאשם במקרה הזה, היה בעל המניע מבחינתו הוא פוטר והמתלונן "חייב לו" כספים. הוא זה שקשר קשר עם ניסים, פנה אליו, רכש את בקבוקי הדלק ומילא אותם והעז להצית בעצמו או באמצעות אחר את רכבו של ראש המועצה, שכל אשר עשה זה למלא את תפקידו.

מדובר באיש ציבור, ולכן יש לנקוט בענישה הולמת את מעמדו.

מפנה לרישום הפלילי של הנאשם, יש לו עבירה של היזק לרכוש במזיד, התנהגות פרועה במקום ציבורי, עבירות סמים, החזקת אגרופן. מה שחמור הוא מקרה שהתרחש באוגוסט 2010 כשהנאשם הגיע למשרדו של אותו ראש מועצה והתחיל להשתולל במשרד, הניף וזרק חפצים לכל עבר, ניפץ את חלונות המשרד וגרם נזק רב למכשיר הפקס, המדפסת והמחשב. בית המשפט גזר עליו עונש מאסר בפועל של חודש ויום, והשית 9 חודשי מאסר על תנאי. למרבה הצער הנאשם לא השכיל להשתמש ביד שמושטת אליו וביצע שוב את העבירה הזו.

מציגה מכתב שכתב ראש המועצה עבור הנאשם, בעצם ביקש הקלה מבית המשפט בתיק הקודם ת.פ. 45565-08-10.

הנאשם לא הכיר תודה לראש המועצה ועשה זאת שוב. אציין שנפגשתי עם ראש המועצה בשלב בו נוהל המו"מ, ואני שמעתי אותו ואציין שגם היום אצילותו, הוא ל א שוחר נקמה. אשתו של הנאשם עדיין עובדת עירייה כעובדת ניקיון, להם 4 ילדים, הביע רחמיו על כך שצריכה לפרנס 4 ילדים בסיטואציה שנוצרה. הסברתי לו שבמסגרת העונש אנו מבקשים מאסר בפועל ופיצויים, ורציתי לקבל הערכה לנזק שנגרם והוא לא אמר לי. כל זה מעיד שהמתלונן בצורה מאוד אצילית לא מבקש להתעשר על חשבונו, לא מבקש לנקום, ואני חושבת שהמסר צריך לעבור לנאשם שהפעם יפנים את זה ויפסיק את המעשים, אולי השהות בכלא תסייע לו להבין את זה.

אני מודעת לכך שהעבירה בוצעה על רקע קושי כלכלי, בהתאם לכך נבקש פיצוי שהולם את מצבו הכלכלי.

לעניין העונש, הצגתי למתלונן אתה הסדר והוא מקובל עליו, הוא סומך ידיו על התביעה ועל בית המשפט, הוא לא רודף באופן אישי אחרי הנאשם, ההיפך הוא הנכון.

השיקולים להסדר, הודאתו של הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, מהווה סוג של חרטה, העמדה המתונה של ראש המועצה שבירך את עבודתנו ולרגע לא ביקש נקמה בנאשם וכן הסוגיה הראייתית בגינה תוקן נוסח כתב האישום.

הערך המוגן הוא פגיעה באיש ציבור על רקע תפקידו, יש לעקור מן השורש את התופעה ולאפשר לאיש ציבור למלא עבודתו ללא מורא וללא שיקולים זרים. עבירת ההצתה טומנת בחובה סיכונים רבים, פוטנציאל להרס כלכלי, נזק לרכוש ולבני אדם. מדובר בהצתה שבוצעה באזור מגורים, רכב שחנה ליד רכבים אחרים ולמרבה המזל האירוע הסתיים בתוצאה הזו.